דקה דומיה

דקה דומייה לזכר המוסיקה החיה

רב המוסיקה בחיי – חיה! וכדרכם של החיים  – נושמת בועטת ועוברת.

רק מעט מן המוסיקה הזאת שמורה ,

אך זכיתי להלחין, לכתוב, להפיק ולנהל מוסיקלית עשרות מופעים והצגות, טקסים ואירועים, קהילתיים ובית ספריים.

בכללם  מופע עם אסתי כהן  המדהימה בפסטיבל ערד

מוסיקה לגיגבנד – הרכב מודולרי שניגן כעשור בקונגרסים ופסטיבלים במרכז, בהפקת טיליה תורן, 

המוסיקה להצגה הערב רוקדים עטורת פרס המוסיקה מפסטיבל עכו , שרצנו איתה למעלה מעשור!( ועוד ידה נטויה מסתבר..)

מוסיקה תזמורתית מקורית ללהקת המחול מזובשה בחזרות בפולין ובהופעות בארץ.

וגם הופעות  בלתי נשכחות במוצבים במסגרת המילואים.  ( בסדיר הייתי חירניק ,  4the record )

אפרופו ‘רקורד’, כזאת הייתה דרכה של המוסיקה עד לפני  מאה, מאה חמישים שנה. לא סטרימינג ולא סרט הקלטה- המוסיקה נגמרה עם הצליל האחרון בשיר או בקונצרט.

הרגעים הגדולים באמת , רגעים של התעלות ששווה לחיות בשבילם, שמורים מן הסתם לפרויקטים הלא מונצחים האלה.

אבל הי!( סליחה, נסחף קצת בסגנון)-  הרגעים האלה מונצחים בליבי! ואני תקווה שבלב כל מי שחווה אותם מלפני מאחורי ומצדדי..